את להקת "ילד" ובתחילת שנות התשעים את להקת "צ'לי והקומיקס". שתי הלהקות
ניגנו רוק מקורי אך התפרקו לבסוף לאחר שלא הצליחו. סיגלסקי ואשרוב החליטו שאם
הם לא מצליחים ברוק מקורי אז כדאי לעשות מוזיקה שהם אוהבים ויודעים לבצע -
קלאסיקות רוק ובלוז משנות השישים והשבעים. בשנת 1993 סיגלסקי ואשרוב הקימו
להקה בשם "רוג'ר בלוז בנד" שחוץ מסיגלסקי היו בה נגנים מזדמנים, לאחר זמן קצר
החליטו השניים לקחת את הלהקה כמה צעדים קדימה, צירפו אליה נגנים קבועים ושינו את
שמה ל"שליחי הבלוז". אל סיגלסקי הצטרפו הזמר והגיטריסט מיץ' ויוקר (המכונה מיץ' מיצ'ל,
על שם מתופפו של ג'ימי הנדריקס), הבסיסט אבי אלבלך והמתופף דוד אדר. הלהקה
החלה את דרכה בגירסאות כיסוי לבלוז מסורתי והופיעה בעיקר במועדונים כמו "קמלוט"
ו"לוגוס" המיתולוגי. בתחילת הדרך הופיעה הלהקה בפני קהל של כעשרה אנשים לכל
היותר.
לאחר זמן מה החליט סיגלסקי לשנות כיוון מוזיקלי, ומבלוז נטו עברה הלהקה לנגן גם
קלאסיקות רוק של הלהקות הגדולות משנות השישים והשבעים. השינוי הצריך הוספה
של קלידן מוביל, ולאחר מספר אודישנים נכנס להרכב נועם רפפורט. הלהקה החלה
להופיע גם במועדון "בארבי" הראשון שהיה ברח' יונה הנביא. שינוי האפיון המוזיקלי של
הלהקה התקבל בברכה בקרב הקהל והלהקה זכתה להצלחה מיידית. הלהקה שהתחילה
עם קהל שמנה כעשרה אנשים כלבד, כעת מילאה את המועדונים בקהל.
הבסיסט אבי אלבלך פרש מן הלהקה וחזר בתשובה, ובמקומו נכנס הבסיסט ערן זילברברג.
לאור הביקוש הרב להופעות נדרשה הלהקה למצוא מקום הופעות גדול יותר שיכיל את כמות
הקהל המבוקשת, ועברה להופיע במועדון "היינקן הבימה קלאב". כמסורת הלהקה בכל הופעה
היו עולים לבמה לנגן אורחים מהקהל, זמרים צעירים, נגנים וכו'. באחת ההופעות עלה לנגן איש
שלימים הפך לחלק בלתי נפרד מהלהקה - הסקסופוניסט יבגני גולדנברג.
ההצלחה של הלהקה הייתה רבה וההופעות היו מלאות בכל שבוע מחדש. שוב נאלצה הלהקה
לחפש מקום גדול יותר להופעות, וחזרה להופיע במועדון "בארבי" שהתרחב ועבר לרח' סלמה
40. ערן זילברברג ודוד אדר פרשו, ולכן הלהקה פתחה באודישנים לבסיסט ומתופף חדשים,
ולאחר חיפוש רב צירפו אליהם את המתופף טל ליבני ואת הבסיסט ערן סנדרי.
הלהקה המשיכה להופיע אחת לשבועיים ב"בארבי" בהצלחה רבה. במקביל הרחיבה הלהקה
את תחום פעילותה והופיעה גם במועדונים בכל רחבי הארץ. מעבר להופעות הקבועות שלהם,
עשתה הלהקה מספר פרויקטים שזכו להצלחה רבה כגון ערב "חברים" - בו אירחו את דני שושן
("הצ'רצ'ילים"), חיימון אלגרנטי ("האריות") ועוזי פוקס ("עוזי והסגנונות"), לערב נוסטלגי עם
להיטים שלהם מימים עברו. לאחת ההופעות של הלהקה בשנת 1999 הגיע הזמר והיוצר
חמי רודנר, וביקש לעלות לשיר איתם כמה שירים. הכימיה ביניהם הייתה מיידית, וחמי,
שחיפש להקה לשיתוף פעולה באלבום הסולו שלו, צירף אותם אליו מיד. הלהקה נכנסה
לחזרות עם חמי, ויחד יצרו את העיבודים המיוחדים של אלבום הסולו הראשון שלו - "גאולה".
האלבום זכה להצלחה מסחררת, והלהקה מצאה את עצמה במשך שנה שלמה בסיבוב
הופעות בכל הארץ.
יחד עם ההצלחה הגיעו גם הצרות. סיגלסקי שנכנס לסיכסוכים כספיים עם אשרוב ולסכסוכים
אישיים עם הנגנים, החליט לפרק את הלהקה. בשנת 2000, לאחר תקופת התאוששות קצרה,
החליט סיגלסקי להקים את הלהקה מחדש. איתו נשאר בנאמנות הבסיסט ערן סנדרי, וצורפו
המתופפים אלי חדד ("בנזין") וישראל חדד שניגנו לסירוגין וניב חובב - קלידן מוכשר ומוזיקאי
מבריק, שמלבד ההמונד והקלידים מנגן על גיטרה, על בס ועל תופים, ויכולות השירה שלו
נדירות. במהלך חיפושים אחרי זמר, פנה סיגלסקי לחבר ותיק - אריה מוסקונה, שנרתם
למשימה מיד. מוסקונה, שידוע בארץ כשחקן ותיק ומוכשר וכזמר דגול הכניס ללהקה צביון
חדש. יחד עם טלי הרכבי, מנהלת הלהקה, הם יצאו בדרך חדשה. הלהקה בפורמט החדש
חזרה להופיע במועדונים בכל רחבי הארץ בהצלחה רבה. עם הקמת ההרכב החדש, החליטו
סיגלסקי וחובב להגשים חלום ישן והחלו מיד לעבוד על סדרה של מופעי הצדעה ללהקות
הרוק הגדולות של שנות השישים והשבעים: "דיפ פרפל", "לד זפלין" והגדולים מכולם - "פינק
פלויד". הופעות אלו זכו להצלחה ענקית.
הבסיסט ערן סנדרי הודיע על נסיעתו לחו"ל לפרק זמן בלתי ידוע, ולכן נאלץ סיגלסקי למצוא
בסיסט חדש ללהקה, וצירף אליו את גולן זוסקוביץ'. לצורך ערבי ההצדעה החדשים שבישלה
הלהקה, צירף סיגלסקי להרכב זמר שמתאים לז'אנר - ברט וקנין. ביחד יצאו בסדרה של
הופעות במועדון "בארבי" החדש שעבר לרח' קיבוץ גלויות 52. ב-2002 שוב באו הצרות - אלי
חדד, ישראל חדד, ברט וקנין, ואריה מוסקונה עזבו את הלהקה. סיגלסקי צירף לתקופה
קצרה את המתופף דוד אדר (שחזר ללהקה באופן זמני) ואת הזמר קובי ברטון. לאחר
כחודש, החליף סיגלסקי את אדר במתופף שאול אליהו ואת ברטון בזמר חדש - דני שושן
מלהקת "הצ'רצ'ילים" הידועה, שהופיעה באירופה וזכתה להצלחה רבה.
הלהקה המשיכה להופיע בכל רחבי הארץ, כשהמועדונים הקבועים היו "בארבי", "היינקן הבימה
קלאב" ו"קמלוט". במשך הזמן הוציאה הלהקה אלבום בכורה - "מה יהיה", שמורכב מחומרים
שכתב סיגלסקי לאורך השנים אותם הוא שר. למרות החומר המקורי, המשיכה הלהקה
להתמקד בקאוורים. ב-2003, בהופעת המחווה למאיר אריאל ז"ל לרגל 4 שנים למותו, עלתה
הלהקה לבצע מספר שירים עם המוזיקאי והשחקן דן תורן. כמו עם חמי רודנר, גם החיבור
עם תורן היה מיידי, והוא והלהקה החלו להופיע בהופעות משותפות עם חומריו של תורן בשילוב
חומרים מהאלבום "מה יהיה", והלהקה שוב תפסה תאוצה בסצינת הרוק הישראלי. בינתיים
גם חזר מחו"ל הבסיסט ערן סנדרי והחליף את גולן זוסקוביץ'.
בתחילת 2006 עזב דני שושן את הלהקה ובמקומו חזר ברט וקנין לעמדת הסולן. בנוסף הלהקה
הרימה מופע הצדעה חדש ללהקת הרוק הגדולה משנות השבעים והשמונים - "קווין". בקיץ
2006 יצא אלבום משותף של הלהקה עם דן תורן - "פרח פרי" מתוכו יצאו מספר קליפים
כמו "פניה במראה". באותה תקופה החלה הלהקה לעבוד על אלבומה השני שיראה אור בקרוב,
מתוכו יצאו עד כה שני סינגלים: "כמו ציפור" שיצא בנובמבר 2006 (ויצא גם כקליפ) ו"בשדה
ירוק" (חידוש שירו של מאיר אריאל ז"ל) שיצא ביולי 2007.
לקראת סוף 2009 ותחילת 2010 שוב בוצעו שינויים בהרכב הלהקה - ברט וקנין עזב בשנית,
וניב חובב הפך לסולן הראשי. בנוסף, צורף ללהקה הקלידן ארז עופר שאליו הועברה מרבית
עבודת הקלידים.
